המטרה - פרסום מידע שיכול להציל חיים

coronavirus-4833754_1920_edited_edited_e
%D1%81%D1%82%D0%BE%D0%BF%20%D0%B2%D0%B8%
%D1%81%D1%82%D0%BE%D0%BF%20%D0%B2%D0%B8%

ברור שטיפול העיקרי בחולי קורונה הוא תמיכת חיים על מנת להעניק לגוף סיכוי וזמן בעזרת החסינות ו/או באמצעות תכשירים ניסיוניים על מנת להקטין את העומס הנגיפי.

ידוע שחלק מהחוקרים מחפשים שיטות כאשר תכשירים אנטי-דלקתיים ו/או תכשירים אנטי-ויראלים (במידה וקיימים) אפשר לתת ישיר לרקמת האיבר (למשל, באמצעות זריקה לריאות).

ידוע שחלק מהחוקרים מחפשים החלטות בין תרופות אנטי- טפילים. 

ידוע כי היום חוקרים מסוימים חושבים לחפש החלטות

בין תרופות אנטי-גידוליים...

יש סיבה להניח ש-טודיקאמפ הוא החלטה לכל החיפושים אלה!

יש סיבה להניח כי לתכשיר זה סגולות אנטי-דלקתיות  ואנטי-ויראליות וגם אנטי-טפילים ואנטי-גידוליים, גם בשימוש חיצוני  בנוסף לשימוש רגיל , ובשימוש חיצוני (קומפרסים באזור האיבר החולה) הוא מסוגל לחדור לתוך גוף  ולהגיע לאיבר הפגוע ועל ידי זה לגרום להשפעה אנטי-דלקתית ואנטי-ויראלית חזקה, וזאת בלי קשר לסוגי הדלקת והנגיף , וכמעט ללא תופעות לוואי.

כיום עמידות חיידקים מתפתחת ועולה כתוצאה משימוש נרחב ולא נחוץ באנטיביוטיקה, סבירות גבוהה שטודיקאמפ יכול להחליף לפחות חלק מהם . בניגוד לאנטיביוטיקה, הוא יכול להיות תכשיר עם "רעילות חיובית".

​​מה שדחף לבנות את האתר זה הרושם החזק ביותר מסיפורים שפורסמו בכלי תקשורת על קורבנות המחלה. ימים ושבועיים של מחלה הם היו ללא עזרה נגד הנגיף. לפעמים לקחו אנטיביוטיקה שאסורה במקרה של דלקת ויראלית חריפה.

אף אחד לא יכול לעשות שום דבר -

אבל יש לי אפשרות לספר על טודיקאמפ.

אם הם היו מכירים עם טודיקאמפ ומשתמשים בו - השימוש בו היה מתחיל ימים קודם או אפילו שבועיים לפני שבכלל נאלצו להגיע למיון. אם הם היו מכירים עם טודיקאמפ ויודעים על השפעות של טודיקאמפ, הם היו במיידי משתמשים בתכשיר ...

 

לא בטוח ש-טודיקאמפ היה מציל אותם, אבל זה היה שווה את הניסיון. לכן עבור מקרים חריגים קיים סעיף 37 בסטנדרטים אתיים בהצהרת הלסינקי 

%D1%82%D0%BE%D0%B4%D0%B8%D0%BA%D0%B0%D0%

Unproven Interventions in Clinical Practice